פבלו הראס-קסדו בג’ינס

קונצרט בסימן לטיני. המנצח הספרדי פבלו הראס-קסדו, אחד המנצחים הבולטים כיום, יביא למוזיקה את הלהט הלטיני עתיר המקצבים. את הקונצרט תנחה זמרת הלדינו יסמין לוי, שגם תשיר מספר שירים בעיבודים מאת ירון גוטפריד.

ספרד או נשמת הצועני הספרדי חלחלה אל תרבויות שונות ורחוקות;  מוצאו של הניגון העמוק ה"קאנטה חונדו" הספרדי, טען המשורר לורקה באחת מהרצאותיו, בהודו, משם הגיעו הצוענים, ואת עקבותיו, ניתן לגלות בכל ארצות אירופה. לא מפתיע, אפוא, שניגון ספרדי  ולעתים מאגר שלם של נעימות ספרדיות היה למרכיב חשוב ביצירותיהם של מלחינים שאינם ספרדיים. זוהי אחת הסיבות שמוסיקה ספרדית נכתבת על ידי צרפתי או על ידי רוסי כמו בתכנית זו.

גם אם לא תשמעו בשתי היצירות בקונצרט את צליל מיתרי הגיטרה הנצבטים – הם שם.  כדאי לחפש. שני מלחינים זרים – צרפתי ורוסי מתלהבים מן ההיצע שיש לספרדים. מן האופי הקצבי, הנקישתי. שתי יצירות שמדברות "ספרדית".

אופי קצבי ונקישתי יש בשתיהן.
ראוול הצרפתי מוקסם מן המיתרים ומצליל הקסטנייטות ומעביר אותו לפסנתר, ובהמשך גם לצליל המלא של התזמורת. הוא נאמן לתחושת המקור גם כאשר לוח הצבעים שלו הוא תזמורתי. בשתי היצירות משמש שיר הבוקר (האלבורדה): אצל ראוול בשם היצירה ואצל  רימסקי-קורסקוב הרוסי – בפרק הראשון  והשלישי. הוא איגד יחד מחולות צועניים וכתב את הקפריצ'יו מראש כיצירה מתוזמרת היטב. רימסקי קורסקוב הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא לא חיכה למבקרי המוזיקה שיגידו לו מה הוא כתב. הוא חיבר יצירה מבריקה לתזמורת ולא התנצל, להיפך. הוא התגאה.