יהוא ירון

אחרי שלושה אלבומים מרשימים שהציבו אותו בלב סצנת המוזיקה העצמאית בישראל – יהוא ירון חוגג שנה לאלבום סולו רביעי

אלבום אינטנסיבי, אישי, פוליטי, מגוון, עם הפקה מוזיקלית מרשימה, עם להקה אדירה ובעיקר עם הקול הייחודי של יהוא ירון, בכתיבה ובהגשה.
האלבום כולל 21 שירים ויוצא גם על גבי תקליט כפול.
כמו תמיד אצל יהוא, אלבום חדש הוא גם דרך מוזיקלית חדשה ומחדשת – מבלי לאבד כהוא זה מהקול הייחודי שלו.

עם תנועה מוזיקלית עשירה ומרתקת – מגראז' דרך בלדות פסנתר ועד אפרוביט סוחף (שימו לב ואוזניים ל"פיקחת" עם חטיבת כלי הנשיפה, שתי מערכות התופים, כלי ההקשה הנוספים והלהקה הגרעינית בהקלטה חיה מאוד וסוחפת להפליא) – יהוא ירון מישיר מבט אל עצמו, אל ההשתקפות שלו במראה ומתמודד עם מה שהוא רואה במרחב האישי, הנפשי, המשפחתי, כבן זוג וכאב לילדות וגם עם הנוף הישראלי המשתקף ברקע: עם הגישה לצבא, לילודה, היחס לנשים וגם עם מבט אל ההדחקה של העולם שמעבר לגדר ההפרדה.

בצד המוזיקלי, מעבר להרכב-העל שמלווה אותו כבר שנים (אביב ברק על התופים, גיא שמי וניר שלמה בגיטרות, עדי רנרט בפסנתר וקלידים), נוסף להרכב שמקליט את האלבום גם הסקסופוניסט גל עצור שבא מעולמות של ג'אז חופשי, ספיריטואלז ואוונגארד – ומוסיף צבעים ייחודיים לחלק גדול מהשירים.

בחלק משירי האלבום מצטרפים גם הפרקשניסט גור שפיגל והזמרות אלה רונן ושרון טובה לוי.

יהוא ירון הוא מכותבי הטקסטים החדים, הייחודיים והמדויקים ביותר במוזיקה הישראלית של העשור האחרון (וקצת מעבר) האלבום החדש רק מעצים את התחושה הזו.

מי שמאזין בקשב לאלבומים של יהוא ירון ישים לב לדיאלוג שהוא מקיים עם המרחב התרבותי שעוטף אותו ואותנו. באלבומים קודמים ראינו מחוות, קריצות, ציטוטים ועימותים אל ועם יוצרים מעולמות שונים: מאיר אריאל ושלום גד, נתן זך ודויד גרוסמן, קורציו מלפרטה ואפילו הרכב הPאנק אופריישן אייבי.

הדיאלוג הזה ממשיך ומתקיים גם באלבום החדש – בין השאר: התייחסות לדמויות מסרטים מצוירים, דיאלוג עם "כל החברה" של מוניקה סקס, גרסאות כיסוי לשירים של חיים אוליאל ומיכה שטרית ואפילו קריצות לחומרים קודמים של עצמו – "כוכבים", עם השורה שהעניקה לאלבום הקודם את שמו או "המיתוס שלי" שמרמז לשיר מתוך "אמן השכנוע העצמי".