Three Legends. One Stage יבגני קיסין, יוליאן רחלין ומישה מאיסקי מנגנים את בטהובן

שלושה כוכבים על במה אחת: יבגני קיסין, יוליאן רחלין ומישה מאיסקי מנגנים את בטהובן בתל אביב

שלושה שמות, שכל אחד מהם לבדו ממלא את אולמות הקונצרטים הגדולים בעולם. שלושה מוזיקאים הנמנים זה שנים עם הבולטים והידועים ביותר על במות המוזיקה הקלאסית הבינלאומית.

ב־2 במארס 2027 ייפגשו על במת היכל התרבות בתל אביב הפסנתרן יבגני קיסין, הכנר יוליאן רחלין והצ׳לן מישה מאיסקי. הקונצרט החד־פעמי של שלושת האמנים הגדולים יוקדש כולו ללודוויג ואן בטהובן.

בתוכנית: שלוש שלישיות לפסנתר, שנכתבו בתקופות שונות בחייו של בטהובן. זוהי הזדמנות נדירה לעקוב בערב אחד אחר התפתחות המלחין: מהיוצר הצעיר, שרק החל לגבש ולהשמיע את קולו המוזיקלי הייחודי, ועד למאסטר הבשל, שגבולותיה המסורתיים של המוזיקה הקאמרית נעשו צרים מדי עבורו.

את הערב תפתח השלישייה לפסנתר מס׳ 3 בדו מינור, אופ׳ 1 מס׳ 3 — אחת משלוש היצירות שנכללו באופוס הראשון שבטהובן פרסם. השלישיות ראו אור בשנת 1795 והוקדשו לנסיך קרל ליכנובסקי, פטרון אמנות וינאי שמילא תפקיד חשוב בדרכו של המלחין הצעיר.

בטהובן נמצא עדיין בראשית דרכו, אך כבר בשלישייה המוקדמת הזאת אפשר לזהות את רוחו החדשנית של מי שעתיד לכתוב את הסימפוניות הגדולות. ההרכב הקאמרי הקלאסי — פסנתר, כינור וצ׳לו — מקבל אצלו ממדים בלתי רגילים לתקופתו. במקום המבנה המקובל בן שלושה פרקים, בונה בטהובן מחזור בן ארבעה פרקים, המזכיר במבנהו סימפוניה ומסתיים בפינאלה מהיר.

היצירה הבאה בתוכנית לוקחת את המאזינים לתקופה אחרת לגמרי. שלישיית הפסנתר ברה מז׳ור, אופ׳ 70 מס׳ 1, הידועה בכינויה ״הרוחות״, אף שבטהובן עצמו לא העניק לה את השם הזה.

הכינוי נקשר בעיקר לפרק השני Largo assai ed espressivo – רקע טרמולו חרישי בפסנתר עולה מנגינה קודרת, והמוזיקה מקבלת גוון מסתורי, כמעט מעולם אחר. הניגוד לפרקים הסובבים אותה נעשה בשל כך עז עוד יותר. הפרק הראשון נפתח באוניסון החלטי של שלושת הכלים ומתפתח בניגוד לציפיות המקובלות של התקופה: הליריות מופיעה דווקא במקום שבו מצפים לתנועה ולפעילות, ואילו האופי האנרגטי יותר מתפרץ במקום בלתי צפוי. הפינאלה  מנער מעליו את האפלה של ה-Largo  והתנועה ושמחת החיים שבות לשלוט במוזיקה.

״הרוחות״ הפכה לאחת משלישיות הפסנתר המפורסמות ביותר של בטהובן — אולי שנייה בפופולריות רק ליצירה שתחתום את הקונצרט.

שלישיית הפסנתר מס׳ 7 בסי במול מז׳ור, אופ׳ 97 — ״הארכידוכס״ — היא כבר יצירתו של בטהובן הבשל. שמה נובע מן ההקדשה לארכידוכס רודולף מאוסטריה, תלמידו ופטרונו של המלחין.

״הארכידוכס״ היא יצירה שבה נדמה כי המוזיקה הקאמרית פורצת את גבולותיה שלה. שלושת הכלים שווי מעמד: אין זו עוד התבנית שהייתה מקובלת בעבר, שבה הכינור והצ׳לו מלווים את הפסנתר, אלא שיחה בין שלושה קולות עצמאיים ושווי ערך.

היקפו של המחזור בן ארבעת הפרקים, עושרו של החומר המוזיקלי והמורכבות של הדיאלוג בין הכלים מקרבים את השלישייה, בממדיה ובעוצמתה, לעולם הסימפוני. היא נפתחת ב-Allegro moderato  אצילי ומאופק, ממשיכה בסקרצו קליל ותוסס ובווריאציות המרוכזות של Andante cantabile הזורמות ללא הפסקה אל הרונדו המסיים. היצירה נחתמת במוזיקה מלאת אנרגיה ושמחה.

ל״שלישיית הארכידוכס״ קשור גם פרק דרמטי

מאיסקי, קיסין ורחלין נפגשו לא פעם על הבמות הגדולות בעולם ומכירים היטב זה את זה כשותפים למוזיקה קאמרית. לכן הקונצרט הקרוב צפוי להיות הרבה יותר ממפגש בין שלושה סולנים יוצאי דופן. זוהי הזדמנות נדירה לשמוע שלושה אמנים שיודעים להקשיב זה לזה, להגיב זה לזה וליצור יחד מוזיקה כאן ועכשיו.

הקהל יוכל ליהנות לא רק מן הווירטואוזיות של שלושת המבצעים, אלא גם מאותה תחושה חד־פעמית של דיאלוג מוזיקלי חי. בשבילה אנחנו מגיעים לאולם הקונצרטים.

מישה מאיסקי | יבגני קיסין | יוליאן רחלין

לודוויג ואן בטהובן

שלישיית פסנתר בדו מינור, אופ׳ 1 מס׳ 3

שלישיית פסנתר ברה מז׳ור, אופ׳ 70 מס׳ 1 ("הרוחות")

שלישיית פסנתר בסי במול מז׳ור, אופ׳ 97 ("הארכידוכס")
משך הקונצרט: כשעתיים

קרדיט צילום: יח"צ